אירית שושני

 

​

אֲנִי בִּבְדִידוּתִי

 

נַפְשִׁי כְּלוּאָה בֵּין מְצוּקִים

לוֹקֶטֶת רֹגַע יְעֵלִים הַחוֹצִים

אֶת קַו הַמַּחְשָׁבָה

בְּסִדְקֵי הַנּוֹף אִוְשַׁת דְּגָלִים וּמְחָאוֹת קְרוּשׁוֹת מֵאוּס

וְרֶפֶשׁ שְׁחִיתֻיּוֹת

וַאֲנִי בִּבְדִידוּתִי לוֹחֶשֶׁת לַיְּעֵלִים

הַחוֹגְגִים בְּשַׁעֲרֵי הֶסְגֵּר

אֲנִי בִּמְחָאָתִי זוֹעֶקֶת אֶת שׁוֹאַת הָעֲגָלִים

בְּשׁוּק הַמִּשְׁחָטוֹת

נִקְרַעַת בְּעָנְיָם שֶׁל אֶפְרוֹחֵי פְּלוּמָה

וְאֵי שָׁם...

בְּאָלַסְקָה בְּשֶׁטֶף מַפָּלִים

תְּרוּעַת נִתְזֵי בְּדֹלַח וּמְחוֹלוֹת דֻּבִּים

בְּהֶעְדֵּר דְּרִיסַת רַגְלוֹ שֶׁל הָאָדָם

עִדָּן חָדָשׁ

747 הֻכְתַּר לְמֶלֶךְ

נַפְשִׁי מִסְתַּחְרֶרֶת בְּעַרְסְלֵי רִנָּה