אירן דן

 

​

אנחנו האמהות

 

אֲנַחְנוּ הָאִמָּהוֹת

פַּלְגַּת לוֹחֲמוֹת יַבָּשָׁה

כְּפוּפוֹת לֶאֱלֹהִים

כְּפוּפוֹת לְאַלְלָה

נִלְחָמוֹת בְּעֹז

 

תַּחְמֹשֶׁת, אַהֲבָה

נֶשֶׁק כָּבֵד, אַהֲבָה

בְּסִיס קֶבַע, אַהֲבָה

זְמַן שֵׁרוּת, כָּל הַחַיִּים

 

בְּנוֹת הַמַּזָּל, מֻצָּבוֹת    

בְּבָתֵּי הַחוֹלִים

מְטַפְּלוֹת בְּפִצְעֵי יֶרִי

מַחְלִיפוֹת תַּחְבּוֹשׁוֹת

קוֹרְאוֹת תְּהִלִּים,

קוֹרְאוֹת פְּסוּקֵי קֻרְאָן

 

מְחַפְּשׂוֹת אֶת הָאָחוֹת בַּמִּסְדְּרוֹן

לְעוֹד מְנַת מוֹרְפְיוּם

 

הָאִמָּהוֹת הָאֲחֵרוֹת,

שֶׁהִתְגַּיְּסוּ לַפַּלְגָּה הַטֶּכְנִית,

מֻצָּבוֹת בְּבָתֵּי הַקְּבָרוֹת,

לִקְבֹּר אֶת הַבָּנִים.

 

​

דיאלוג

 

עוֹרֵם שִׁבְרֵי זְכוּכִית

שֶׁהַיָּם פָּלַט לַחוֹף,

שִׁלְדֵי מַתֶּכֶת

חֲלוּדִים,

מְפַסֵּל אֶת קוֹלוֹ

שֶׁל הַיָּם

 

בְּכָל בֹּקֶר, מוֹבִיל

לְטִפּוּל רְפוּאִי

יְלָדִים מֵהָרְצוּעָה,

מוֹבִיל וּמַחְזִיר

 

אֹסֶף בְּגָדִים חַמִּים,

שְׂמִיכוֹת לַיְּלָדִים,

כָּעֵת שֶׁחֹרֶף

וְאֵין חַשְׁמַל

 

בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, אַבּוּ יוּסוּף

שֶׁבְּנוֹ סוֹבֵל מִגִּדּוּל,

שׁוֹלֵחַ הוֹדָעָה:

שַׁבָּת שָׁלוֹם,

שִׁמְעוֹן

 

הַאִם כָּל זֶה יִמָּשֵׁךְ לָנֶצַח?

שׁוֹאֶלֶת

 

אֲנַחְנוּ, עֲדַיִן כָּאן

שָׁם, בְּמָקוֹם מְרֻחָק אַחֵר,

מְצִיאוּת אַחֶרֶת.