מיקי מילר

 

​

יוצא מדעתו

 

אִם הוּא שָׁם, בַּמָּרוֹם, בְּוַדַּאי לֹא מִדַּעְתּוֹ.

הַהִסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית, כֹּחַ

מִתְפָּרֵץ כְּמוֹ זַרְזִיף דָּם וְנֶחְבָּשׁ וּמֻרְדָּם

עַד רְגִיעָה לִפְעָמִים.

הַשּׁוֹפְכִין מִתַּחַת לְשָׁרְשֵי הַשַּׁלְוָה

שֶׁעוֹלֶה וּמֵצִיף לְפֶתַע, חֹסֶר הַמּוּבָן שֶׁל הַשָׂפָה,

שֶׁל הַשְּׁתִיקָה, עִוּוּת הַהֲזָיָה. חֹסֶר

הַתּוֹחֶלֶת שֶׁל הָרֶטוֹרִיקָה, עֲיֵפוּת הַבָּשָׂר,

יַלְקוּט הַכְּזָבִים שֶׁל הָרוּחַ. - הוּא

בְּכָל נֶפַח אֵינוּתוֹ, בְּכָל עָצְמַת אֵינְכְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם.

אֵל הַמְדַבְּרִים בִּשְׁמוֹ, הַמְקַנְּאִים לִשְׁמוֹ,

הַמְשַׁקְּרִים שֶׁשְׂפָתָם תְּפִלָּה.

 הוּא זִמְזוּם הַיַּתּוּשׁ בְּמוֹחוֹ שֶׁל טִיטוּס, הַקּוֹל

שֶׁדּוֹבֵר נִפְלָאוֹת מִפִּי הַמְשֻׁגָּע. הוּא הָאֶחָד

וְאֵין שֵׁנִי לְהַכְשִׁילוֹ

וְכֻלָּנוּ כֻּלָּנוּ שְׁלָלוֹ.

אִלּוּ הָיְתָה רֵיקוּתוֹ מְעַט דַּעְתּוֹ

הָיָה נִשְׁאָר בָּהּ. אִלּוּ

הָיֹה הָיָה וְרָאָה,

הָיָה כְּלֹא הָיָה.

 

גַּם הַשִּׁיר יוֹצֵא מִדַּעֲתוֹ

בִּמְחִלָּה

מֵאִי כְּבוֹדוֹ.