יעל בן ברוך

 

​

רַק מִשְׂחָק  

 

כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרָהּ שֶׁל חַנַאן

חִיְּכָה אֶל הַחֲבֵרוֹת וְאָמְרָה לְפִי סֵדֶר:

מֵהַצְּבָעִים אֲנִי אוֹהֶבֶת כַּחֹל,

מֵהַמַּאֲכָלִים?  – כַּמּוּבָן, מְגָ'דָרָה.

הָעוֹנָה שֶׁאֲנִי בּוֹחֶרֶת - קַיִץ

וּמָה תִּרְצִי לִהְיוֹת, שָׁאֲלָה הַמַּדְרִיכָה,

חַנַאן שָׁתְקָה.

מוֹרָה, רוֹפְאָה, מְהַנְדֶּסֶת? נִסְּתָה הַמַּדְרִיכָה,

מְהַנְדֶּסֶת! אָמְרָה הַקְּטַנָּה.

וּשְׁתֵּיהֶן יָדְעוּ שֶׁזֶּה רַק דִּבּוּר,

רַק מִלָּה סְתָמִית בַּמִּשְׂחָק,

וְהַתּוֹר כְּבָר עָבַר לְיַלְדָּה אַחֶרֶת

שֶׁאָמְרָה: אֲנִי אֶהְיֶה צַיֶּרֶת.

וְעָמַדְתִּי שָׁם,

בְּקַיְטָנַת יַלְדֵי שֵׁבֶט הַגָּ'הָלִין,

מוּל יְלָדוֹת מְשַׁחֲקוֹת בְּמַעְגָּל,

וְהָאֹפֶק, בִּצְחוֹק לַעֲגָנִי וְקַר,

הִצְטַמְצֵם עֲלֵיהֶן וְסָגַר.