אפי הלפרין                                                              

​

 

שלושה שירים מבית־חולים אוּגָנְדִי

 

במחלקת הילדים

 

שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים הַצִּבּוּרִי

בְּצִ'יבּוֹגָה, הַפְסָקַת הַחַשְׁמַל אֵינֶנָּהּ חֹשֶׁךְ וּמִטְרָד מִתְמַשֵּׁךְ בִּלְבַד

אֶלָּא גַּם תִּינוֹק בֶּן חָדְשָׁיִם

שֶׁאֻשְׁפַּז עִם דַּלֶּקֶת רֵאוֹת שִׁגְרָתִית לְמַדַּי, וְעוֹמֵד אוֹטוֹטוֹ לָמוּת

רַק בִּגְלַל שֶׁמְּחוֹלֵל הַחַמְצָן

הַיָּחִיד פָּסַק מִלִּפְעֹל

 

​

סבתא בשלה דיסה

 

הִדְלִיקָה מְדוּרָה, חִמְּמָה מַיִם בְּסִיר, לָקְחָה קֶמַח תִּירָס וְעִרְבְּבָה הֵיטֵב.

לְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיפָה עוֹד קְצָת מַיִם וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לְכֻלָּם

וְנָתְנָה לְזֶה

וְנָתְנָה לְזֶה

וְנָתְנָה לְזֶה

וְנָתְנָה לְזֶה

וְהִגִּישָׁה גַּם לְאִבּוּלָמוּ הַקָּטָן; אֲבָל זֶה סֵרֵב לֶאֱכֹל מֵהַנּוֹזֵל הַתָּפֵל וְרַק רָצָה לְהִתְרַפֵּק עַל שָׁדָהּ

הָרַךְ שֶׁל אִמּוֹ - שֶׁמֵּתָה לָאַחֲרוֹנָה מְסִבּוּכֵי מַחֲלַת הָ'אֵיְדְּס' - וּלְהַמְשִׁיךְ לִינֹק אֶת חֲלָבָהּ הַמָּתוֹק.

אָז הוּא רָזָה

וְרָזָה

וְרָזָה

וְרָזָה

וּלְבַסּוֹף נִשְׁלַח לְאִשְׁפּוּז וְנִפְטַר, לְנֶגֶד עֵינַי, מִתַּת־תְּזוּנָה חֲרִיפָה וְקָשָׁה.

 

​

סכרת־נעורים בין מטעי האננס וְהַמָּטוֹקֶה

 

שָׂרָה בַּת הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הָלְכָה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ מִכְּפָרָהּ הַזָּעִיר לַמִּרְפָּאָה שֶׁל הַמּוּזוּנְגוּ שֶׁנִּפְתְּחָה לָאַחֲרוֹנָה בַּעֲיָרָה הַסְּמוּכָה. שְׁנֵים־עָשָׂר קִילוֹמֶטְרִים

בֻּצִּיִּים וְאֲרֻכִּים. שָׁם נֶאֱמַר לָהּ שֶׁעֵרֶךְ הַסֻּכָּר בְּדָמָהּ עֲדַיִן לֹא תַּקִּין, וְשֶׁעָלֶיהָ לְהַגְדִּיל אֶת מִנּוּן הָאִינְסוּלִין שֶׁלָּהּ. וְאָז הִיא חָזְרָה הַבַּיְתָה. שׁוּב בָּרֶגֶל