אירית שושני

 

​

פִּסַּת אוֹר

 

בְּיַלְדוּתֵנוּ קִפַּצְנוּ עַל גְּבָעוֹת פְּחוּסוֹת

שֶׁדִּמִּינוּ לִקְבָרִים

זֶה הָיָה מֵעֵבֶר לַיָּם מֵעֵבֶר לַזְּמַן עוֹד חָתוּם בְּלִבִּי

יָדַעְנוּ שֶׁסַּבִּים מֵתִים וּבֻבּוֹת מֶסְמֻרְטָטוֹת

לֹא הָגִינוּ אֶת הַמִּלָּה מָוֶת כִּלְשׁוֹנָהּ

לֹא הֵבַנּוּ מַשְׁמֲעֻיּוֹת. הַמָּוֶת הָיָה מִשְׂחָק

הַמָּוֶת יָכוֹל לִהְיוֹת מִשְׂחַק יְלָדִים

הַחַיִּים - מִשְׂחָק שֶׁל פּוֹלִיטִיקָאִים 

כְּשֶׁחוֹלָה כְּרוֹנִית בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים נִזְרֶקֶת לַ-

רְחוֹב - הוֹגָה אֶת הַמִּלָּה מָוֶת כִּלְשׁוֹנָהּ:

בָּא לִי לָמוּת

צִטּוּט מְדֻיָּק מִמְּכִתּוֹת נַפְשָׁהּ

כִּי הַמָּוֶת הוּא פִּסַּת אוֹר בְּחֵיק רְגָבִים חַמִּים

מִנַּחַת אֶתְנַחְתָּא בֵּין יֵאוּשׁ לְקִדּוּשׁ

וְאוּלַי יִפְרָח שׁוֹשָׁן צָחֹר

וַהֲלֹא זוֹ חֶלְקַת בִּטָּחוֹן