גד קינר קיסינגר

 

​

הפגנה

 

וּמָה גַּם,

וְיָתֵר עַל כֵּן,

וִיתֵרָה מִזּוֹ,

וְלֹא זוֹ בִּלְבַד,

וְלֹא זוֹ אַף זוֹ.

מִלּוֹתַי מַכְבִּירוֹת אֶת עַצְמָן

בְּמַצַּג שָׁוְא שֶׁל הֵרָיוֹן מְדֻמֶּה

שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ עַד כַּמָּה הֵן עֲקָרוֹת

כְּכַדּוּרֵי סְרָק הַמְּפַזְּרִים הַפְגָּנָה

הֲמוֹנִית שֶׁל שְׂכִירֵי מְחָאָה מֻרְעָבִים

וּכְרוּתֵי לָשׁוֹן הַשּׁוֹאֲגִים בְּדָם לִבָּם

נְהָמוֹת וְחִרְחוּרֵי טֶרֶף שֶׁל סִסְמָאוֹת בְּשָׂפָה

זָרָה הַצְּרוּבוֹת עַל חָזָם בְּסַכִּין מְלֻבֶּנֶת

וְרוֹמְסִים אִישׁ אֶת אָחִיו בְּאַוָּתָם

לְהָמִיט עַל רָאשֵׁיהֶם אֶת פֶּסֶל הֶעָרִיץ

הַצּוֹפֶה בָּהֶם מֵחַלּוֹנוֹ וּמְחַיֵּךְ

 

​

מדרגות

 

אֲנִי אוֹהֵב מַדְרֵגוֹת

מַדְרֵגוֹת הֵן רִיק.

הֵן הַהִתְלַבְּטוּת שֶׁבֵּין לַעֲלוֹת

וּבֵין לָרֶדֶת

וְסוֹפָן שֶׁהֵן לֹא זֶה וְלֹא זֶה.

הֵן הַחְלָטָה אַמִּיצָה

שֶׁלֹּא לְהַחֲלִיט.

לָתֵת לַאֲחֵרִים.

הֵן רוֹבְצוֹת בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם

בְּדוּמִיָּה וְקֶשֶׁב שֶׁאֵין נַעֲלֶה הֵימֶנּוּ

לִשְׁמֹעַ טְפִיפוֹת רַכּוֹת שֶׁל

מַלְאָכִים

עוֹלִים וְיוֹרְדִים

עוֹלִים וְיוֹרְדִים

בְּהִתְלַבְּטוּת אֵינְסוֹפִית אִם

לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחֲלוֹם

אֶת שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁהוּא

שִׁיר הַמּוֹרָדוֹת.

אוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

לַעֲצֹר. לִפְרֹץ דֶּלֶת.

לִשְׂרוֹת.

לִשְׂרֹט.

לִכְאֹב.

לְהַנְחִיל כְּאֵב.

לְךָ. וּלְבָנֶיךָ. אַחֲרֶיךָ.

עַד שִׁלֵּשִׁים. עַד רִבֵּעִים.

לַעֲשׂוֹת

 עַם.

שֶׁאֵין בּוֹ חֲלוֹם

וְאֵין בּוֹ שִׁיר.

גַּם לֹא הַמַּעֲלוֹת.

רַק הַמּוֹרָדוֹת