איריס שני

​

 

אַמְסְטֶרְדָם

 

שֶׁל תֵּל־אָבִיב

לֹא בְּדִיּוּק

שְׁפִּינוֹזָה, רֶמְבְּרַנְט, אָנָה פְרַנְק,

צִ'יפְּס וּמָיוֹנֵז בְּקוֹנוּס נְיָר, אוֹפַנַּיִם

יְרֻקֵּי־עַד בְּרֶקַע אֲגַמֵּי תְּכֵלֶת וּשְׁמֵי פָּז

וְאַף לֹא בַּחוּרָה אַחַת

לִרְפוּאָה עִם גִּ'ין וְטוֹנִיק בְּמִתְחָם

הַחַלּוֹנוֹת הָאֲדֻמִּים. לְמַעֲשֶׂה,

פַּעַם הָיוּ כָּאן חַיִּים

אֲחֵרִים. יוֹמְיוֹם שֶׁל חוֹל

יָם וָחֳמָרִים גָּלְמִיִּים, יַלְדֵי

גּוֹלָה וּבְנֵי לְאֻמִּים קַדְמוֹנִיִּים הָיוּ

רָצִים יַחְדָּו בֵּין פִּגּוּמִים מִבְּלִי

לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים. לְמִי אָז

הָיְתָה בִּכְלָל אֶפְשָׁרוּת לִנְסֹעַ

לְמָקוֹם כְּמוֹ

אַמְסְטֶרְדָּם.

 

​

מוֹשִׁיעַ 21

 

"לֹא לְהִתְקוֹמֵם עַל עוֹשֵׂה הָרַע.

אַדְּרַבָּא, הַסּוֹטֵר לְךָ עַל הַלְּחִי הַיְּמָנִית,

הַפְנֵה אֵלָיו גַּם אֶת הָאַחֶרֶת"

(מתי ה, לט)

 

אִם תִּרְאוּ בִּשְׁכוּנַת הַתִּקְוָה

יְלָדִים שֶׁעוֹרָם בְּגוֹן אַדְמַת הָאָרֶץ,

דְּעוּ –

הֵם שַׁיָּכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר הַיַּרְדֵּן.

 

גֵּ'רוּזָלֶם, וֵנוּס וּמַלְכִּי,

צִ'יגוֹזֶּה, פַתְחָאוִי וְסָמוּאֵל,

מַהֲרָוִיט, סַאנְוַיְט וְדֶלִּינָה,

וְהָיוּ גַּם אֲחֵרִים.

 

לִמַּדְתִּי שָׁם שָׁנָה, מִסְּתָו עַד קַיִץ,

עַל דֻּבֵּי הַקֹּטֶב, עַל הֵלֶן קֵלֶר

וְעַל הָרֵי הָאֵוֵרֵסְט.

 

רָאִיתִי יְלָדִים כְּכָל הַיְּלָדִים;

בַּכִּתּוֹת, בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת

וּבְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים.

 

אֲנִי זוֹכֶרֶת פָּנִים כְּשֵׁמוֹת,

עֵץ חַג מוֹלָד לְצַד חֲנֻכִּיָּה

וְסִפּוּרֵי נִסִּים מֵהַבְּרִית הַחֲדָשָׁה

שֶׁאוֹתָם לִמַּדְתִּי בְּסֵתֶר.

וּמָה יְהֵא עֲלֵיכֶם

יְלָדִים שֶׁעוֹרָם בְּגוֹן נוֹפֵי הָאָרֶץ?

אֶהֱבוּ אֶת אוֹיֶבְכֶם, וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם.

​

​

דֶּרֶךְ מְנַחֵם בֵּגִין 132

 

לַמִּתְבּוֹנְנִים מִן הַחוּץ –

אוֹרְגָּנִיזְם עִירוֹנִי

עָשׂוּי אוֹרוֹת וּבְרָקִים.

שִׁרְיוֹן כַּסְפִּית

בִּדְהָרָה אֶל הַשָּׁמַיִם.

עִיר וּמִגְדָּל,

עַם אֶחָד, שָׂפָה אַחֶרֶת.

 

לְמֵיטִיבֵי הַלֶּכֶת –

חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה לְאֵינְסוֹף

מוּאָרִים

כְּיֵצֶר לֵב הָאָדָם.

בֻּבּוֹת וּמוּתָגִים,

וְלַכֹּל – תַּג מְחִיר,

פְּרוּ וּרְבוּ כְּכָל הָרְמָשִׂים.

 

לְמֵיטִיבֵי הָרְאוּת –

מְקוֹם עֲבוֹדָה.

מִשְׁכּוּן הַנֶּפֶשׁ

תְּמוּרַת מַעֲשֵׂר.

לְעֵת עֶרֶב –

בְּפִנַּת מַעֲלִית,

כְּשֶׁבְּמֶרְכָּזָהּ –

אַנְשֵׁי חֲלִיפוֹת עֲסָקִים.

 

נֵרוֹת חַיַּי כָּבִים

אֶחָד אֶחָד

בְּעוֹדִי לוֹמֶדֶת

כֵּיצַד

חֹמֶר נַעֲשֶׂה לְכֹחַ

כָּאן בָּעִיר וּבַמִּגְדָּל,

בָּעָם הָאֶחָד, בַּשָּׂפָה הָאַחֶרֶת.