אורית צמח

 

​

מִנְיַן הַחֲלָלִים

1.

אַתְּ לֹא צְרִיכָה מוֹדֵל שֶׁל גּוּף הָאָדָם לָדַעַת

אֵיפֹה כּוֹאֵב. חִוֶּרֶת וּנְזִירִית אַתְּ מוֹנָה מְכוֹנוֹת נְשִׁימָה

וְנִרְדֶּמֶת לְתוֹךְ מַסֵּכָה תִּקְנִית. יֵשׁ חִסּוּן לִתְחוּשַׁת חֶנֶק?

אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּתֵּף בַּנִּסּוּי? הָרוֹפְאָה אוֹמֶרֶת שֶׁחָסֵר לָךְ

בַּרְזֶל וְאַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁדַּוְקָא כָּל הַשְּׁאָר.

 

2.

בַּמֶּה תַּטְלִיאִי קְרָעִים אַחַר בִּקּוּעַ, אִם תַּכְנִיסִי רֶגֶל

אוֹ כִּלְיָה, אוּלַי חֲצִי לַבְלַב לְמַכְתֵּשׁ קְרָבַיִךְ, אִם תִּנְשְׁמִי

רָחוֹק יוֹתֵר מִמֵּאָה מֶטֶר, עוֹד יוֹסִיף קוֹל פּוֹעֵם בֵּין שָׁמַיִם

לְמַיִם:

וַיְהִי חֹר

וְהֶבֶל אֲבֵלִים

וְאֵין מַמָּשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

 

3.

וּבַלֵּילוֹת אַתְּ מְטִילָה אוֹר עַל כָּתְלֵי עֲטַלֵּפִים

מִתְנַצֶּלֶת עַל הַתַּקְרִית הַבֵּין-לְאֻמִּית.

זֶה חֹרֶף, וְקָשֶׁה לְהַחְסִיר פְּעִימָה כְּשֶׁיֵּשׁ לָךְ רַק

עוֹד תֵּשַׁע לְבַזְבֵּז.

 

​

פרשת מים

 

הָיִיתִי מַיִם, מַיִם צְלוּלִים, מֵי מְנוּחוֹת.

יוֹם יוֹם יָרַדְתִּי לְעָמְקִי וְקִוִּיתִי.

חִפַּשְׂתִּי אֶבֶן לִשְׁחֹק, מְשׂוּרָה, מִינֵרָל,

טֵרִיטוֹרְיָה. וְנֶפֶשׁ לְהַגִּיעַ עַד אֵלֶיהָ.