תמי קויפמן

 

​

עִירָאק וּפּוֹלַנְיָה, שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים  

 

מִבַּעַד לְחַלּוֹן הַמִּטְבָּח הַקָּטָן

רַגְלֵי הַשְּׁכֵנִים עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת. 

הָעֵינַיִם שֶׁלִּי נִצְמָדוֹת לְנַעֲלֵי סִירָה אֲדֻמּוֹת וְגַרְבַּיִם מִתְחַלְּפוֹת.

הַדּוֹדִים מֵאָמֵרִיקָה שָׁלְחוּ, אוֹמֶרֶת הַשְּׁכֵנָה מִלְּמַעְלָה

וַאֲנִי, בִּלְמַטָּה, מְלַטֶּפֶת בְּעֵינַי שִׂמְלַת מַלְמָלָה וְחוֹלֶמֶת

בֻּבָּה לְבָנָה.

         

הָעֵינַיִם שֶׁל הַחֲבֵרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי נוֹצְצוֹת.

יֵשׁ לָהּ שֵׂעָר אָרֹךְ וְחָלָק

וְיָפֶה.

בְּמֶרְחַק שְׁנוֹת אוֹר מִמֶּנִּי

הִיא עוֹמֶדֶת עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,

עוֹשָׂה סִבּוּבִים עַל הַמָּקוֹם

וְרוֹצָה לְלַמֵּד אוֹתִי

גַּם.

 

בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה בֵּין שְׁתַּיִם לְשָׁלוֹשׁ

בַּמָּדוֹר לְחִפּוּשׂ קְרוֹבִים

מַמְשִׁיכִים לִקְרֹא בְּשֵׁמוֹת מְשֻׁנִּים.

הַשְּׁכֵנִים לוֹחֲשִׁים

וַאֲנִי לֹא מְבִינָה מָה הֵם אוֹמְרִים.

גְרְטֵל דְּבוֹרָה, וִיינֵר מֶנְדֶּל, וִילְקוֹבְסְקִי אַהֲרֹן וְהוֹפְמָן יָאנוּשׁ

לַמִּטְבָּח שֶׁלָּנוּ נִכְנָסִים, מֵהַחַלּוֹן נִכְנָסִים

וְאִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת,

עוֹד מְעַט יְבַקְּרוּ אוֹתָם דּוֹדִים, וְאַחִים, וְסַבִּים וְיָבִיאוּ לָהֶם מַמְתַּקִּים וְאַרְגָּזִים שֶׁל מִשְׂחָקִים.

עוֹד מְעַט.

         

בַּלֵּילוֹת,

מִבַּעַד לְחַלּוֹן הַמִּטְבָּח הַקָּטָן

פַּרְפַּר נִצְמָד לָרֶשֶׁת.

חֹם גּוּפָהּ שֶׁל אִמִּי מְכַנֵּס אוֹתִי אֵלֶיהָ.

חַלּוֹן הַמִּטְבָּח נִשְׁאָר מֵאָחוֹר

כְּמוֹ יַלְדוּתָהּ,

רוֹקֶדֶת לִצְלִילֵי מוּאַזִּין,

עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַגָּדוֹל, בֵּין עֲצֵי תָּמָר גְּבוֹהִים.

                                                                                     

בִּפְתִילִיָּה מְשֻׁתֶּפֶת מְבַשְּׁלוֹת אִמָּהוֹת

אֶת יַלְדוּתָן.

יוֹצְקוֹת זִכְרוֹנוֹת לְתַבְשִׁיל מְבַעְבֵּעַ

סוֹדוֹת

יָדָהּ שֶׁל אִמִּי מֻנַּחַת עַל יָד אַחַת לְבָנָה

וּמְלַטֶּפֶת

36825

 

הָעֵינַיִיִם שֶׁלִּי מְהֻפְּנָטוֹת, עוֹקְבוֹת

אַחַר רֵיחוֹת מִתְחַלְּפִים.

יָדַיִם,

זוֹ שֶׁל זוֹ וְזוֹ שֶׁל זוֹ

מְעַרְבְּבוֹת בְּכַף עֵץ

פַּפְּרִיקָה, מֶלַח, בָּהָרָט וְקִנָּמוֹן.

אוּלַי נוֹסִיף סֻכָּר, אוֹמֶרֶת הָאַחַת

וְהַשְּׁנִיָּה, מִבְּלִי לְהָבִין מִלָּה,

מְהַנְהֶנֶת לְאִטָּהּ        

 

​

זה   

​

אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת

לָךְ אֶת

זֶה

אַתְּ יוֹדַעַת, מָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה,

זֶה תָּמִיד יִהְיֶה

שָׁם.

וַאֲפִלּוּ שֶׁהֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית כְּבָר

מִזְּמַן שָׁכְחָה אֶת

זֶה, 

זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁזֶּה לֹא

קָרָה.

קָרָה לִי.

שָׁם

וַאֲנִי נִשְׁבַּעַת שֶׁהָיִיתִי

מְסַפֶּרֶת לָךְ אֶת הַכֹּל

אִם רַק הָיִיתִי זוֹכֶרֶת,

אֲבָל

זֶה

לֹא מַשֶּׁהוּ

שֶׁזּוֹכְרִים.

רַק יוֹדְעִים שֶׁ

זֶה

שָׁם

בֵּין הַשִּׂיחִים לַגָּדֵר הַמְּחֻסְפֶּסֶת

זֶה

קָרָה

כְּשֶׁעוֹד לֹא הָיְתָה לִי יְדִיעָה

וְלֹא הָיְתָה לִי כַּוָּנָה

וְלֹא הָיְתָה לִי נְשִׁימָה

לִצְעֹק

וּבִּכְלַלֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג מָה

זֶה

הַדָּבָר הַזֶּה

שֶׁנִּדְחַק אֵלַי

 

וְדַי.

 

וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה דְּמָמָה.

 

וּבָאתִי הַבַּיְתָה,

וְרָכַנְתִּי מֵעַל הַתַּנּוּר

וְשָׁלַפְתִּי עַרְמוֹנִים מִתּוֹךְ הָאֵשׁ,

וְקִלַּפְתִּי מֵהֶם אֶת הַטַּעַם

וְקֵרַבְתִּי אוֹתָם בּוֹעֲרִים

אֶל שְׂפָתַי

 

הַשְּׁתִיקָה לֹא אִחֲרָה לָבוֹא

כִּי אַתְּ יוֹדַעַת,

זֶה לֹא מַמָּשׁ סִפּוּר,

זֶה רַק תַּעְתּוּעַ תַּעְתּוּעַ

כָּזֶה